איך אני מתמודד עם כנימות בגינה שלי?

נושא ההתמודדות עם כנימות בגינה מעורר המון עניין וזה בולט היטב בעשרות השאלות שאני מקבל. אנשים שואלים על שמן נים, על שטיפה בסבון או בחומץ, על טיפול בכנימה קמחית, על נמלים שמגדלות כנימות, על חומרים טבעיים ועל חומרים כימיים. אז היום אני רוצה לספר לכם איך אני מתמודד עם כנימות בגינה שלי. ולמען האמת - ברוב המקרים, אני לא מתמודד. מיד תבינו למה.

כנימה קמחית

ההבחנה בין חקלאות, גן נוי, גינת ירק ומרפסת עירונית

לפני שמדברים על טיפול במזיקים, חייבים להבין את ההקשר. אני גר במושב ויש לי גינה מושבניקית טיפוסית, אבל אני לא חקלאי וההתמודדות של חקלאי שונה לחלוטין ממה שקורה בגן נוי ביתי:

• חקלאות היא מונוקולטורה: גידול של זן אחד, וזה מצב פגיע מאוד למזיקים.

• המשמעות הכלכלית לחקלאי של ירידה בתוצרת עצומה.

לכן חומרי ההדברה שמאושרים לחקלאות לא תמיד מאושרים לגינה ביתית. מה שעובד לחקלאי לא בהכרח מתאים לכם לגינה.

ומסיבה דומה נבדיל בין גן-הנוי לגן-הירק והבוסתן:

• גן נוי - מטרתו אסתטית, אין באמת תוצרת לאבד.

• גן ירק ובוסתן - כאן התוצרת הספציפית חשובה ולכן ההחלטות שונות מעט.

ועוד הבדלה קטנה, רוב מה שנסביר היום לא כל כך תופס לגבי גינה עירונית במרפסת, שם אין אדמה חיה והשתילה נעשית במיכלים במצע מנותק, עם פחות אקוסיסטם ואויבים טבעיים.

ניהול מזיקים משולב: המדרג הנכון

הדרך המקצועית להתמודד עם מזיקים נקראת ניהול משולב. המשמעות היא שעובדים במדרגות ולא קופצים ישר להדברה ברגע שרואים כמה כנימות.

הסדר הוא:

א. מניעה

מניעה זה השלב החשוב ביותר בכל התהליך. הכוונה היא ליצירת התנאים הנכונים לצמח על מנת שישגשג ויהיה חזק ויוכל להתגונן בעצמו בפני מזיקים (צמחים עושים את זה, הם לא פאסיבים), וזה מושג על ידי:

• שתילה במקום הנכון מבחינת חשיפה לאור השמש.

• השקיה וניקוז נכונים.

• דישון מאוזן.

• גיזום עיצובי שמכניס אור ואוויר בין הענפים (בעיקר בעצים).

צמח שלא מקבל את מה שהוא צריך יחלש, ואז יותקף בכנימות. אין כמעט טיפול בדיעבד שיעזור לצמח שנשתל בתנאים לא מתאימים.

ב. ניטור

מדי פעם מסתכלים על הצמח, בודקים מתחת לעלים, בתוך נוף הצמח ומחפשים התפתחות ראשונית של מזיקים.

ג. זיהוי נכון

לא כל כתם הוא כנימה ולא כל כנימה היא בעיה שצריך להילחם בה. זיהוי חובבני מוביל לטיפול מיותר.

ד. סף פעולה

העובדה שיש כנימות לא מחייבת לנקוט פעולה. זה נורמלי. גינה היא מערכת חיה, לא בית מרקחת. יש בה כנימות ויש גם טורפים לכנימות - פועלים רק כאשר הנזק עלול להפוך משמעותי ולהכריע את הצמח (ובמידה ורוצים לשמר את הצמח - עוד על זה בהמשך).

ה. טיפול מדורג

רק אחרי שניטרנו, וזיהינו את הכנימה, והחלטנו שרמת הנגיעות עברה את סף הפעולה וחשוב לנו להציל את הצמח - רק אז עוברים לפעולות - ועושים את זה בסדר מדורג גם כן:

1. טיפול פיזי – שטיפה בלחץ מים, גיזום וסילוק חלקים נגועים.

2. הדברה ביולוגית – הכנסת אויבים טבעיים יזומה (פחות נפוץ בגינות ביתיות).

3. חומרים ידידותיים – שטיפה עם חומץ, סבון וחומרי הדברה ידידותיים לסביבה מבוססי שמנים טבעיים (כמו שמן נים). 

4. הדברה בחומרים כימיים – עם תווית לגינה ביתית.

אז מה אני עושה אצלי בגינה? (עקרון האיזון והמגוון)

וכמה מכל מה שנכתב בסעיף הקודם אני באמת מבצע בגינה שלי? אולי תופתעו אבל לא הרבה מעבר למניעה (שתילה וגידול בתנאים נכונים) ומעט גיזום להכנסת אור ואוויר. במקרים סופר נדירים אני שוטף בלחץ מים.איך זה יכול להיות? כי אני עובד על פי שני עקרונות בסיסיים של גינון מקיים:

א. עקרון האיזון

אנו רואים בגינה מערכת שלמה (אקוסיסטם): אדמה, צמחים, מזיקים, טורפים טבעיים, פטריות וחיידקים. כאשר נותנים למערכת לעבוד ללא התערבות היא שואפת לשיווי משקל.

הדברה (גם אם בשמן טבעי) ברוב המקרים פוגעת גם בכנימה אבל גם באויב הטבעי שלה ולכן מפרה את שיווי המשקל בגינה ויוצרת לנו טלטלות שאח״כ לוקח הרבה זמן עד שהמערכת מתייצבת מחדש וזה פותח פתח לעוד מזיקים להרים ראש. 

ב. עקרון המגוון

ככל שהמגוון גדול יותר, האוכלוסיות מאזנות זו את זו. כל צמח מביא איתו קהילה שונה מעט של חרקים, כולל מזיקים וכן אויבים טבעיים. המגוון יוצר מערכת חזקה ועמידה להתפרצויות חריפות.

מגוון = יציבות.

ככל שיש יותר מגוון בגינה ככה המערכת עמידה יותר

דעתי על הדברה בגן הנוי 

אז דיברנו על זה שרוב חומרי ההדברה הם לא סלקטיבים ופוגעים גם בחרקים מועילים שעוזרים לנו לשמור על שיווי המשקל בגינה ולהימנע מהתפרצויות של מזיקים. 

יש לזה יוצאי דופן כמו חומרי הדברה ביולוגים שהם לרוב מבוססים על חיידק שתוקף רק את החרק הספציפי - אבל אלו נדירים בגינון הביתי ויותר נפוצים בחקלאות (וגם אני לא מכיר חומר כזה לכנימות אלא יותר לזחלים). 

גם שמן נים הוא חומר הדברה לכל דבר. הוא פשוט פחות שארייתי ופחות רעיל ומזיק ועדיף על חומרים כימיים בהרבה - אבל - עדיין אני לא משתמש בו כמעט לעולם. למה?

כי אני לא רואה סיבה להשקיע זמן וכסף בשביל לשמר בגן-הנוי צמח שלא מסוגל להתמודד בעצמו עם מזיקים ומצריך טיפול הדברה עונתי. מילא אם זו שטיפה חד-פעמית אז בסדר, אבל בכל אביב להתחיל להתעסק עם הדורנטה? בשביל מה? אין (כמעט) אף צמח בגן הנוי שאין לו תחליף, שיעשה בדיוק את אותה העבודה בלי להזדקק לשירותי הדברה. 

ולמה לא לשים קונפידור וזהו?

החומר הפעיל בקונפידור ודומיו (Imidacloprid) אומנם תוכנן לפגוע רק בחרקים אבל יש איתו כמה בעיות: 

• הוא פוגע גם באויבים הטבעיים בגינה ומשבש את שיווי המשקל.

• הורג גם דבורים וחרקים מועילים שאנחנו זקוקים לשירותי האבקה שלהם.

• משפיע לרעה גם על אוכלוסיות החיידקים והפטריות בקרקע (יש על זה מחקרים).

• מפחית מיקוריזה בשורשים.

וככה הוא פוגע גם מאזן החרקים בגינה וגם ובפוריות הקרקע לטווח הארוך והופך את הגינה לחלשה ופגיעה יותר.

והבעיה הכי גדולה היא שהחומר הזה הפך לפתרון קסם שגננים שופכים במינונים מופרזים בגינות בלי שום הצדקה וזה גורם למוות של דבורים ברמה שממש מסכנת את ייצור המזון בחקלאות, לזיהום נחלים ומקווי מים ואפילו לפגיעה בציפורים. 

כמו כן שימוש לא מושכל בחומרי הדברה יוצר עמידות נגד החומר אצל החרקים. לכן עדיף להשאיר את החומרים הללו לחקלאים ולא להכניס לגן הנוי שלא לצורך. החומר הוא לא הבעיה, בשימוש נכון הוא מועיל - פשוט גן הנוי שלנו הוא לא המקום הנכון ליישום שלו. 

מושית - טורפת כינמות בגינה

הצמחים חסונים יותר ממה שחושבים

דווקא כשהפסקתי להתערב ונתתי לצמחים להתמודד בעצמם עם הכנימות (או למות) גיליתי שהצמחים הרבה יותר חזקים ממה שנדמה לנו. הנה 2 דוגמאות לצמחים ששרדו אצלי ללא טיפול או עם טיפול חד פעמי בשטיפה:

א. היביסקוס סיני עם כנימה קמחית

פעם הייתי מטפל בו בקונפידור נגד הקימחית עד שיום אחד גיליתי שצבים אוכלים את הפרחים שנופלים על הרצפה וכדי לא להזיק לצבים הפסקתי לטפל עם הדברה. שנה אחת הגדר התמלאה בכנימה קמחית בצורה קיצונית שהייתי משוכנע שתכריע את ההיבסקוס, כבר התכוננתי לשתילה של צמח אחר אבל מה שקרה זה ששנה לאחר מכן — האיזון חזר, אויבים טבעיים הופיעו, וההיביסקוס נלחם בכנימה יפה מאוד בעצמו ללא שום טיפול מצידי, אפילו לא שטיפה.

כנימה קימחית על היבסקוס סיני (אפשר לסלק את הענף הנגוע)

ב. צבר עם כנימה אצברית

הצבר בחצר התמלא כולו בכנימה אצברית. מכיוון שיש לי צינור קרוב אליו פשוט שטפתי אותו בלחץ מים פעם אחת (יש לי לחץ מים חזק שם בברז) . השנה השנייה כבר הייתה קלה יותר, ובשנה השלישית הצמח הגיע לאיזון כמעט מלא גם ללא שטיפה. עדיין שטפתי אותו פעם נוספת ונראה שהוא יכול לשרוד בלי בעיה בכוחות עצמו או עם שטיפה אחתת פעם בשנה, וללא שום ריסוס. הכנימות שם  אבל הן לא מכריעות אותו ונוצר איזון כלשהו.

אצברית ממאירה - הצבר התגבר עליה בעזרת שטיפה בלחץ מים בלבד

התמודדות עם כנימות בגן ירק ובבוסתן

כאן הסיפור מעט שונה מגן הנוי מכיוון שיש לנו רצון בתוצרת ספציפית של יבול וצריך להגן עליה.

הטכניקה זהה רק שנייסם אותה יותר באדיקות ונטפל מוקדם יותר ובאינטנסיביות יותר. מתחילים ממניעה: שתילה חכמה, השקיה נכונה, ניקוז מעולה, דישון מאוזן. נקפיד על ניטור וזיהוי. נשתמש בפעולות אגרוטכניות: שקיות אורגנזה על הפרי, גיזום, שטיפה במים. אם יש צורך נרסס בחומרים ידידותיים לסביבה - כמובן בהתאם לתווית ובמחשבה שנרצה לאכול מהצמחים הללו אז נקפיד לעבוד רק עם מה שמאושר לכך. ורק במקרים קיצוניים מאוד: חומרים כימיים מותרי שימוש. כשפה אנחנו כבר מגיעים לשאלה מה הטעם לגדל מזון בבית אם בסוף הוא מרוסס? כזה אפשר לקנות בסופר.

סיכום

אז איך אני מתמודד עם כנימות בגן הנוי? ב 95% מהמקרים אני לא מתמודד. אני חי איתן.

הגינה שלי הגיעה לאיזון בזכות זה שהפסקתי להילחם ולהדביר — ומאז אין התפרצויות.

הצמחים חזקים יותר, הקרקע בריאה יותר, ואני עובד הרבה פחות.

ומה עם כנימות? הן שם. אבל הן חלק מהמערכת — לא אויב.