לעולם הגינון הגעתי במקרה לפני יותר מ 20 שנים, מתוך הצורך להקים לעצמי גינה. התחלתי לבנות את הגינה שלי הרבה לפני שהיה לי איזשהו ידע או נסיון בגינון ובטח שלא היה לי תקציב כדי לבנות גינה כמו שצריך. בשנים הראשונות עשיתי כמעט כל טעות אפשרית בגינה שלי, ומכל טעות למדתי והחכמתי עוד קצת. עכשיו כשיש לי את הידע איך לתכנן ולהקים גינה נכון אני מעוניין לחלוק את הידע הזה איתכם, כך שאם אתם היום עומדים להקים גינה אוכל לחסוך לכם 20 שנים של התנסויות ולפחות 7 טעויות מעצבנות.
בגינון לוקח הרבה זמן עד שרואים את התוצאות של הפעולות שאנחנו מבצעים. לפעמים זה לוקח עונה, לפעמים שנה, ולפעמים מספר שנים עד שאתה מקבל משוב מהשטח. ככה שלוקח יחסית הרבה זמן לצבור נסיון בעולם הגינון. זו בדיוק הסיבה שאני כותב את הבלוג הזה, כדי לחסוך לכם את השנים הללו. לכן חשבתי שכדאי להתחיל את הבלוג מלכתוב מהן 7 הטעויות הכי גדולות שאני עשיתי בהקמת הגינה שלי ומהם הלקחים שלי מהן, בתקווה שאחרים יוכלו ללמוד מהנסיון שלי. ואלו הן:
1. לא לתכנן לפני ההקמה
ללא ספק אם כל חטאת בהקמת הגינה אשר כל שאר הטעויות הן בעצם אופנים שונים שבהם חוסר התכנון בא לידי ביטוי. אי אפשר להגזים בחשיבות של תכנון מקדים, זה כל ההבדל בין גינה מוצלחת לגינה בינונית במקרה הטוב. התכנון לא חייב להיות מקצועי, ולא חייב להיות עד אחרון זני הפרחים בערוגות, אבל אתם חייבים לחשוב על הגינה לפני שאתם מתחילים לבנות אותה - איך תשתמשו בכל אזור בה, איך תנועו מאזור לאזור, איך תתחזקו, איפה יהיה צל ואיפה תהיה שמש, איפה תרצו הסתרה ואיפה פתיחות לנוף, איך תובילו מים ואיך תשקו וכו׳ וכו׳. וכמה שתרדו יותר לפרטים בשלב התכנון כך תחסכו לעצמכם כאב ראש והפסדים בהקמה ובתחזוקה.
2. לא לתכנן את הגינה ביחס לכמות התחזוקה הרצויה
כשאני מתכנן גינה עבור לקוחות אני תמיד שואל ״איזו רמה של תחזוקה שוטפת אתם מוכנים להשקיע בגינה?״ והתשובה היא כמעט תמיד ״מינימום״. אבל כשעוברים לשלב הרצונות מהגינה כמעט כולם סותרים את הרצון למינימום תחזוקה. כשאני מציין את זה בדרך כל אנשים מעדיפים להתעלם מעניין התחזוקה, ולשתול את המדשאה או את העץ עם הפריחה היפה שהם חלמו שיהיה להם בגינה.
איכשהו התחזוקה תמיד נראית כמו משהו זניח, משהו רחוק. (״אז תהיה לי עוד חצי שעה עבודה בגינה בשבוע - לא ביג דיל״ ו״גם ככה הגנן יתחזק, לא אני, אז שיעבוד עוד קצת״)
אבל שימו לב, האם ידעתם שחצי שעה בשבוע מסתכם ל-27 שעות בשנה שזה כמעט 4 ימי עבודה (!) והבעיה הכי גדולה עם תחזוקת גינה היא שיש מטלות שאם לא מבצעים בזמן זה גורם להתדרדרות של הגינה עד כדי נזק בלתי הפיך ואובדן של כל ההשקעה הראשונית. ומכיוון שהזמן של הגנן מוגבל ותמיד בחוסר הוא יתעדף משימות ויוותר על מה שלא דחוף וכך מתחילה ההתדרדרות הבלתי נמנעת של הגינה.
לא לתכנן את הגינה במחשבה על התחזוקה קודם כל היא טעות נפוצה מאוד מאוד גם בקרב מעצבי גינות מנוסים. כי זה לא סקסי לחשוב על כיסוחים וגירופים כשאתה מעצב גינה במקום לעוף על הפריחות המשגעות ועל משחקי העלווה והדגניים המתנופפים ברוח. לוקח המון זמן ואולי אפילו התנסות אישית כואבת כדי להפנים שכדאי לתכנן גינה מהזוית של התחזוקה קודם כל.
3. הסתמכות רבה מדי על השקיה
אנחנו חיים במדינה על גבול המדבר עם קיץ חם ויבש, ועם כל הכבוד למכחישי ההתחממות הגלובלית, זה לא הולך להשתפר בקרוב. ועדיין אנחנו שותלים גינות בסגנון אירופאי עם מדשאות וצמחים שבלי תוספות השקיה מדי כמה ימים לא יכולים לשרוד כאן. גם אני עשיתי את זה בגינה שלי בתחילת הדרך ועדיין מתכנן לא מעט גינות כאלו לבקשת לקוחות. קשה מאוד למכור לאנשים גינה חסכונית במים, אבל לא בגלל שאי אפשר ליצור כזו אלא סתם כי אנשים לא מכירים. אנשים נוטים לרצות את מה שהם מכירים; וכולם מכירים גינה עם דשא, שיחי דורנטה ופרחי עונה - אז זה מה שהם רוצים. יכול להיות שמחיר המים לא מהווה פקטור עבור בעלי גינות רבים. אבל בעיניי זה לא השיקול הכספי אלא התלות בהשקיה. אני מאמין שככל שהגינה תלויה יותר בתוספת השקיה מלאכותית ככה היא עמידה פחות ולכן טובה פחות.
יכול להיות שמחיר המים לא מהווה פקטור עבור בעלי גינות רבים. אבל בעיניי זה לא השיקול הכספי אלא התלות בהשקיה. אני מאמין שככל שהגינה תלויה יותר בתוספת השקיה מלאכותית ככה היא עמידה פחות ולכן טובה פחות.
אז איך אפשר לצמצם את התלות בהשקיה?
להלן מספר דרכים:
צמצום ככל האפשר של שטחי מדשאה.
אני לא אומר שחייבים לוותר לחלוטין על הדשא בגינה, וגם אני כמו רבים מדמיין את הגינה המושלמת עם מדשאה גדולה ומכוסחת היטב, אבל אין מה לעשות זו תמונה יפיפייה שפשוט לא שייכת לכאן. לכן לדעתי כל אחד בהתאם לטעמו ומטרותיו צריך לשאוף ולחפש דרכים יצירתיות לצמצם ככל הניתן את שטח המדשאה. כן זה יהיה יקר יותר בהקמה. אבל לטווח הארוך זה ישתלם. מה לעשות במקום דשא? מכיוון שזה נושא השגיאה הבאה ברשימה ארחיב על כך בפסקה הבאה.
שימוש בצמחי הבר של ארץ ישראל.
אין לנו דרך נכונה, פשוטה וקלה יותר להתאים את הגינה למקום מאשר להשתמש בצמחים השיכים לכאן. אני חושב שמרוב מבחר מהפנט במשתלות שכחנו אילו צמחים נהדרים יש לנו בבר שלנו: הזית והחרוב, האלון והאלה, כליל החורש והשקד - אני לא רואה סיבה שאלו לא יופיעו בכל גינה בארץ. בשיחים יש לנו את מורן החורש ואלת המסטיק, הדס ושיח אברהם, אחירותם ולוטם. יש לנו פקעות וגאופיטים אחרים כמו הכלנית והחצב, הרקפת והחבצלת. בקיצור - כדאי לחזור למקורות.
שימוש בצמחים לא מקומיים עמידים ליובש וחום.
יש היום במשתלות מגוון רחב של צמחים שייובאו מאזורים צחיחים באוסטרליה, אפריקה ואמריקה והם עמידים מאוד ליובש וחום. חלקם יפים ביותר.
הכנה נכונה של הקרקע.
אחד הגורמים להשקיה בכמויות גדולות היא שהמים מחלחלים מהר מידי לקרקע. הכנה נכונה יכולה לעזור מאוד בשיפור תאחיזת המים של הקרקע. או בקיצור - תערבבו המון קומפוסט באדמה לפני השתילה. המון. כמה שיותר יותר טוב.
חיפוי הקרקע.
לחיפוי ערוגות השתילה יש יתרונות רבים, בין היתר החיפוי מפחית מאוד את נידוף מי ההשקיה לאוויר. ניתן לחפות ברסק עץ, אגרגטים על יריעה, קליפות אורן, קומפוסט או אפילו סתם עלים יבשים שאספתם בגינה.
שימוש בחומר דומם.
אחת הדרכים להפחית את כמויות ההשקיה היא לא להסתמך רק על צמחיה כקישוט בגינה אלא לשלב אלמנטים דוממים כקונטרסט לצמחים. למשל סלע בין דגנים או פסל לפני צמחי רקע, מדשאות ניתן להחליף לרחבות אבן מנוסרת עם מעט דיכונדריה בין האבנים וכו׳.
4. לשתול הרבה מדי דשא
אני אוהב דשא. כבר כתבתי את זה. גם כתבתי שכדאי לצמצם את שטח המדשאה כדי להפחית בהשקיה. אבל יש עוד שגיאה שקל לעשות בגינה מבלי קשר לכמויות המים וזה לשתול יותר מדי דשא גם איפה שנכון יותר להציע פתרון אחר פשוט בגלל שזה קל, מהיר וזול להניח דשא. למשל דשא משמש בהרבה מקרים אך ורק כמשטח לנוע עליו מנקודה לנקודה בחצר, לדוגמא במעבר לצד הבית בין החצר הקידמית לאחורית. במקום כזה מתאים הרבה יותר שביל מבטון או מאבן. במקומות האלו לרוב אין שום יתרון לדשא, אף אחד לא רואה אותו ובד״כ הוא נראה לא טוב. עדיף לשתול מעט דשא אבל במקום הנכון ולהנות ממדשאה קטנה אך איכותית ומשבילים ורחבות יבשים וללא בוץ.
5. לשתול עצים לפי היופי ולא לפי השימוש
עצים הם השלד של הגינה. עמודי היסוד. אחת השגיאות הנפוצות היא לבחור את העצים לגינה רק על סמך תכונה אחת, בד״כ צבע הפריחה, ולהתעלם מכל שאר התכונות של העץ. בחירת העץ צריכה להתבצע בדיוק ההיפך - אנחנו צרכים להתאים את סוג העץ לשימוש ולמיקום שלו בגן. יש עצים שנשתלים לקישוט אבל ממש לא כולם. יש עצים שנשתלים כדי להצל, להסתיר או לתחום. יש עצים שנשתלים מעל ריצוף ואז לא נרצה שיהיה להם פרי מלכלך ויש עצים שנשתלים מעל דשא ואז נעדיף עץ שהעלים והפרי שלו נאספים היטב במכסחת. לי בגינה למשל יש קורימבה טורל מעל הדשא והקורימבה בהיותה קרובה של האקליפטוס מפילה המון ענפים יבשים שצריך לאסוף לפני כל כיסוח.
6. לשתול עצים בלי לחשוב על זמני השלכת והפריחה שלהם
משהו שקשה לחשוב עליו עד שלא נתקלת בזה בעצמך. בגינה שלי שתולים מעל המדשאה והדק ברכיכיטון דו-גוני, ברכיכיטון אדרי, אלביציה צהובה, קורימבה טורל והיביסקוס סטריה. מבלי לדעת, מה שיצרתי זה עבודת גירוף סיזיפית שנמשכת לאורך חצי שנה. זה מתחיל באפריל כשברכיכיטון אחד מתחיל להחליף עלים, איך שהוא מסיים השני מתחיל, כשזה מסיים האלביציה פורחת ומשאירה מרבד של פונפונים יבשים וכו׳.. חצי שנה של עבודת גירוף שבועית שעם מעט מחשבה ושתילה מודעת היתה יכולה להיות תחומה לחודש אחד.
7. לא לטייב את האדמה לפני השתילה
יש לי אזורים בגינה שהאדמה בהם מאוד מהודקת. מכיוון שהגנן הולך יחף ואת הגינה של עצמי מעולם לא תכננתי אלא תמיד שתלתי בספונטניות (בד״כ עם צמחים שנשארו לי מעבודות אחרות) אז שתלתי באדמה המהודקת בלי להכין אותה קודם. לא איוורתי ולא הצנעתי חומר אורגני. התוצאה: לא חשוב כמה אני משקה - הצמחים שם תמיד סובלים מחוסר מים מכיוון שקשה למים לחלחל ולצמחים קשה להחדיר שורש וכך נוצר מחסור כרוני במים ובחמצן בבית השורשים. הצמח לא מתפתח היטב ואין כמעט שום דבר שאפשר לעשות כדי לתקן בדיעבד. לעומת זאת באזורים אחרים בגינה שהקרקע בהם מאווררת ועשירה בחומר אורגני המצב בדיוק הפוך - קשה להגזים בתרומה של הכנה טובה של הקרקע ובעיקר הצנעה של קומפוסט בכמות גדולה.
אלו הן 7 הטעויות הגדולות ביותר שעשיתי בהקמת הגינה הפרטית שלי. מקווה שעזרתי לכם ותלמדו מהנסיון שלי. בהצלחה.
Comments