איך לאוורר קרקע דחוסה ולשפר צמיחה

אם הצמחים שלכם נתקעים במקום ולא מתפתחים כמו שצריך, יכול להיות שהבעיה היא לא בהשקיה ולא בדישון אלא שהקרקע אצלכם דחוסה מדי. היום אני הולך ללמד אתכם שיטה פשוטה אבל סופר יעילה לתיקון של קרקע דחוסה, שמשפרת את האוורור ואת הניקוז, מעלה את אחוז החומר האורגני בקרקע ולכן משפרת ומעודדת את הפעילות המיקרוביולוגית, דבר שמוביל לצמיחה מואצת ולעמידות משופרת בפני רקבונות ומחלות.

מה הבעיה בקרקע דחוסה?

קרקע דחוסה או מהודקת היא אחת הבעיות השקטות אך המשמעותיות ביותר בגינון. זו קרקע שבה חללי האוויר הטבעיים שבין חלקיקי האדמה – נחסמים או מצטמצמים, מה שמונע חדירה תקינה של מים, חמצן ושורשים לעומק. במצב כזה, הצמחים מתקשים להתפתח: הם מצמיחים שורשים רדודים, מתקשים לקלוט חומרי הזנה, נראים עייפים וגדלים לאט. בנוסף, קרקע דחוסה יוצרת תנאים שמעודדים ריקבון שורשים, מחלות קרקע וניקוז לקוי. הבעיה נראית לעיתים כמו חוסר במים או דישון, אך בפועל – מדובר במבנה קרקע לקוי שדורש התערבות פיזית ושיפור יזום.

איך מזהים קרקע דחוסה?

כאשר משקים את האדמה, המים נשארים על פני השטח זמן רב ולא מחלחלים פנימה בקלות.
השורשים של הצמחים מתקשים להתפתח באדמה דחוסה ולכן אם נחפור מעט לא נראה הרבה שורשים ויונקות.
הצמחים עצמם נראים חלשים, עם צמיחה איטית ועלים קטנים בגלל חוסר יכולת לספוג חומרים מזינים כמו שצריך.

למה בכלל יש לנו קרקע דחוסה או מהודקת?

מרקם הקרקע – הבסיס לכל שאר הגורמים. אם הקרקע חרסיתית, היא תיטה להידחס באופן טבעי. לעומת זאת, קרקע חולית כמעט ולא נוטה להידחס.
רמיסה – הגורם הישיר והמשמעותי ביותר לדחיסה של הקרקע, במיוחד באדמות כבדות. רמיסה מרובה שוברת את חללי האוויר בקרקע, מקשה על חדירת שורשים ומים, ויוצרת שכבת קרקע אטומה וקשה מאוד לשיקום.
חוסר בחומר אורגני – חומר אורגני (קומפוסט) משפר את מבנה הקרקע פיזית בכך שהוא יוצר חללי אוויר ומקטין את הדחיסות. בנוסף, קומפוסט מעודד פעילות של חיידקים ופטריות מועילים, שמפרקים מלחים ומפרישים חומרים דבקיים המסייעים לחלקיקי הקרקע להתגבש למבנה גרגרי יציב ומאוורר במקום להידחס. מיקרואורגניזמים אלו גם משפרים את זמינות חומרי ההזנה לצמחים, מה שמוביל לפעילות שורשים מוגברת – תהליך שממשיך לשפר את מבנה הקרקע לאורך זמן.
אי חיפוי קרקע – החיפוי שומר על הלחות ומונע את הידוק השכבה העליונה. ללא חיפוי, הקרקע מתייבשת מהר יותר, נסדקת ונהיית קשה.
השקיה לא נכונה – בקרקעות חרסיתיות החלקיקים הדקים של החרסית נצמדים זה לזה כאשר הם מתייבשים. כאשר משקים בכמויות קטנות ותכופות נוצרת הרטבה שיטחית והייבשות מהירה, והמים שנספגים רק בשכבה העליונה מתאדים מהר יותר, ומשאירים מלחים שמחמירים את ההצמדות. בנוסף, השקיה רדודה מעודדת התפתחות שורשים שטחיים, שאינם חודרים לשכבות העמוקות של הקרקע ואינם שוברים את הדחיסות בעומק. ללא חדירה של שורשים לעומק, הקרקע נשארת דחוסה, ומבנה הקרקע ממשיך להתקשות לאורך זמן.

איך ניתן לשמור על הקרקע בגינה שלא תידחס?

כדי לשמור על הקרקע בגינה מאווררת לאורך זמן ולמנוע מצב של דחיסות, חשוב לאמץ מספר עקרונות תחזוקה פשוטים אך יעילים. ראשית, כדאי להימנע מרמיסה מיותרת של הקרקע – במיוחד כשהיא רטובה – על ידי תיחום ערוגות ושימוש בשבילי גישה.

שנית, חיפוי הקרקע בחומר אורגני כגון גזם, עלים יבשים או קש, מסייע לשמור על לחות, מונע היווצרות קרום קשה על פני השטח ותורם לאורך זמן לשיפור מבנה הקרקע.

בנוסף, השקיה עמוקה במרווחים גדולים (פעם בשבוע למשל במקום כל יום) תעודד התפתחות שורשים לעומק, מה שימנע דחיסות חוזרת ויסייע לאוורור טבעי.

שילוב של פעולות אלה יבטיח קרקע בריאה, מאוזנת ונושמת לאורך כל עונות השנה.

ואם כבר יש לי קרקע דחוסה מה ניתן לעשות?

ובכן תמיד ניתן לתחח את האדמה ולהצניע חומר אורגני כמו קומפוסט (רצוי ממקור צמחי) ובכך לשפר את מרקם הקרקע, או לגלח את החלק העליון ולהכניס קרקע קלה ומאווררת.

אבל, מה עושים כאשר הקרקע דחוסה בערוגות קיימות? איך ניתן לטפל בה מבלי לעקור את הצמחים או להחליף אדמה?

ובכן, אני אלמד אתכם שיטה מגניבה, קלה ליישום ומאוד יעילה לאוורר קרקע בין שיחים ועצים קיימים.

איוורור בשיטת הקידוחים

השיטה היא בסה״כ לקדוח חורים באדמה במרחקים של 20 -30 ש״מ אחד מהשני ולמלא בהם תערובת קרקע קלה ומאווררת. פתרון זה מאפשר לאוויר, מים ושורשים לחדור לעומק ומונע היווצרות שכבות אטומות.

שימו לב לא לחורר מתחת לנוף עצים קיימים כדי לא לפגוע בשורשים!

את החורים קודחים עם מקדח קרקע המחובר למברגה (ניתן לרכוש באמזון) או בחנויות כלי עבודה. יש גם מקדחי קרקע יעודיים, גדולים וחזקים יותר שניתן לשכור ליום עבודה מרוכז, אבל אני השתמשתי במקדח ברוחב 10 ס״מ שמתחבר למברגה פשוטה.

על מנת להצליח לקדוח בקרקע יש להרטיב אותה בהשקיית עומק מספר ימים לפני החירור ולתת לאדמה להגיע למצב שהיא כבר לא בוצית אך עדיין לא יבשה.

לאחר קידוח החורים פשוט ממלאים אותם בתערובת אדמה קלה.

הכנת תערובת האיווררור

החומרים ליצירת התערובת הם: קומפוסט, חול ופרלייט או טוף גרוס. לפני שמתחילים, חשוב לזהות את סוג הקרקע כדי לבחור את התערובת האופטימלית:

באדמה עם מרקם יותר חרסיתי נוסיף פרלייט או טוף גרוס על חשבון החול, בגלל המבנה הנקבובי שלהם שמכניס יותר אוויר.
באדמה פחות חרסיתית כמו חמרה כבדה למשל נסתפק בתערובת של קומפוסט וחול.

הכנת תערובת לאוורור קרקרע: חול, קומפוסט וטוף גרוס

האם אפשר להוסיף רק קומפוסט?

קומפוסט משפר את מרקם הקרקע, אך לבדו הוא לא תמיד מספיק לאוורור בקרקעות דחוסות מאוד.
עם הזמן, קומפוסט מתפרק ויכול להידחס מחדש, מה שעלול להחזיר את הקרקע למצב המקורי.
לכן, מומלץ לשלב איתו חומרי אוורור כמו חול גס, טוף גרוס או פרלייט, כדי לשמור על מבנה הקרקע לאורך זמן.
אני משתמש בקומפוסט ממקור צמחי שהוא יותר מתאים לאיוורר קרקע מקומפוסט רגיל אם כי פחות תורם להזנה. אם אתם משתמשים בקומפוסט רגיל שמופק מזבל פרות תגדילו את אחוז החול על חשבון החלק של הקומפוסט בגלל שהוא יותר אוחז מים ופחות מסייע באיוורור.

התערובות המומלצות לפי סוג הקרקע:

לקרקע חרסיתית כבדה: 70% קומפוסט צמחי + 20% חול גס + 10% פרלייט או טוף גרוס.
לקרקע בינונית (חמרה כבדה כמו אצלי בגינה): 70% קומפוסט צמחי + 30% חול גס.

(בשימוש בקומפוסט ממקור של בע״ח להקטין ל 50-60% ולהגדיל את אחוז החול והטוף הגרוס)

לאחר מילוי החורים צריך להשקות בעדינות עם צינור כדי לייצב את החומרים ולהתחיל את הפעילות המיקרוביאלית. כדאי לבדוק לאחר כמה ימים אם המים נספגים טוב יותר.

שוב, לשמירה על קרקע מאווררת לטווח ארוך הקפידו על:

חיפוי קרקע:
שכבה של 5-7 ס"מ של גזם עץ, עלים יבשים או קש תשמור על הלחות ותמנע דחיסה חוזרת (אפשר גם להשאיר את עשבי הבר כחיפוי צמחי ירוק).
השקיה נכונה:
הקפידו להשקות בכמות נדיבה במרווחים גדולים בין ההשקיות (לא להשקות חצי שעה בכל יום!).
המנעו מדריכה או נסיעה על קרקע רטובה לאחר ההשקיה (גם במדשאה).

בהצלחה!