איך יודעים כמה להשקות?
- עומר קלדרון
- 26 ביולי
- זמן קריאה 7 דקות
עודכן: 3 באוג׳
כמה להשקות? זו אחת השאלות שאני שומע הכי הרבה – גם בייעוצים שאני נותן, גם בגינות שאני מבקר וגם בתגובות בסרטונים. וכולם רוצים תשובה אחת חד-משמעית כמה להשקות. אבל האמת? אין תשובה אחת שמתאימה לכולם.
ולמה אין תשובה אחת? כי זה יותר מורכב ממה שנראה לרוב האנשים – ויש הרבה שיקולים שלא תמיד מודעים אליהם. אז היום ננסה לפרק ביחד את השאלה הזו לגורמים, צעד אחרי צעד, כדי שבסוף המאמר הזה תדעו בעצמכם כמה באמת נכון לכם להשקות את הגינה שלכם.
למה אתם בכלל מתכוונים כשאתם שואלים כמה להשקות? כמה ליטרים של מים או לכמה זמן לפתוח את הברז?
הטעות הכי נפוצה זה לדבר על השקיה במונחים של זמן. ״אני משקה שעה״ לא אומר שום דבר אם אין לכם נתון שנקרא ספיקה - כמה ליטרים של מים מערכת ההשקיה סיפקה בשעה הזו לגינה.
אז כשמדברים על השקיה צריך לדבר במונחים של כמות מים, בד״כ בליטרים. ועכשיו אתם תגידו לי, ובצדק, הכל טוב ויפה אבל אני לא יכול להגיד למחשב ההשקיה כמה ליטרים להשקות. אני יכול רק לתכנת כמה זמן הוא ישקה.
נכון, צודקים, אבל אל תדאגו, בסוף המאמר נדבר על איך לתרגם ליטרים לדקות - בואו נתמקד עכשיו באיך מוצאים את כמות ההשקיה הנכונה.
אז מה הם הגורמים המשפיעים על ההחלטה כמה להשקות?
סוג הצמח - לכל מין יש דרישות מים שונות.
גיל הצמח - האם זה אילן צעיר שרק נשתל או עץ בוגר עם מערכת שורשים מפותחת?
גודל הצמח - ככל שיש יותר עלים, יש יותר איבוד מים כתוצאה מדיות.
שלב הצמיחה (שלב פנולוגי) – לבלוב, פריחה, חנטה או שלכת – כל שלב דורש כמויות מים שונות.
מזג האויר - חום, יובש, לחות, רוח וגשם משפיעים ישירות על כמות המים שצריך להחזיר לצמחים.
סוג הקרקע - קרקע חולית מתייבשת מהר יותר מקרקע חרסיתית. לכן נשקה לעיתים יותר תכופות אבל במנות השקיה יותר קטנות.
מיקום הצמח בגינה – שמש ישירה, צל, חשיפה לרוחות או תחרות שורשים עם צמחים סמוכים – כל אלו משפיעים על צריכת המים.
תיאום ציפיות - מה אתם רוצים להשיג מהעץ שלכם: חקלאי ישקה הרבה כדי למקסם את כמות ואיכות הפרי. אבל בגינה פרטית השקיה “חקלאית” תגרום לעודף פרי, צימוח מהיר מדי, הרבה יותר גיזומים וחשבון מים גבוה. רק אתם יכולים להחליט מה האיזון הנכון בין מראה, תפוקה ותחזוקה מבחינתכם.
השיכלול של כל הגורמים האלו נותן לנו את התשובה כמה מים לתת לצמח. ואת נתון הבסיס הרלוונטי לכל צמח לפי הסוג או הקבוצה גננית, אתם יכולים לברר בכמה דרכים:
3 דרכים למצוא את כמות ההשקיה הנכונה לכל צמח או קבוצת צמחים
יש ברשת טבלאות השקיה כלליות שמפרטות כמה ליטרים ליום להשקות בחלוקה לפי קבוצה גננית – עצים, שיחים או מדשאה, לרוב לפי האזור בארץ (הנה לינק לכתבה עם טבלה כזו). אפשר להעזר בטבלה כנקודת התחלה שממנה נתאים את הנתונים למצב בשטח – גיל העץ, גודל, העונה בשנה וכו׳ – למשל אם הטבלה מדברת על קיץ אז באביב ובסתיו נפחית בין 30-50% מהכמות, ובחורף לרוב בכלל נסגור את ההשקיה.
*הערה חשובה - שימו לב שכשמדברים על השקיה בד״כ נהוג לדבר על כמות יומית - אבל לרוב לא משקים בכל יום אלא מסכמים את הכמויות היומיות לפי מרווח ההשקיה (נדבר על המרווח בהמשך). אם הצמח צריך 5 ליטר ליום ואנחנו משקים כל 3 ימים אז נשקה 15 ליטר בכל השקיה.
יש מחשבון השקיה לגינה הפרטית של רשות המים שאפשר להעזר בו לחישוב כמויות ההשקיה. רק שימו לב שהנתונים שם הם במ״ק לחודש וזה מחושב לפי גודל השטח שאתם הזנתם... זה עלול קצת לבלבל.
הדרך הכי קלה ועדכנית - אפשר פשוט לשאול את צ׳ט ג׳י.פי.טי או את ה-AI החביב עליכם ״כמה ליטר ליום צריך עץ מנגו בוגר?״ אם שכחתם לפרט נתון חשוב הוא כבר ישאל אתכם.
מרווח ההשקיה (אינטרוול)
אז אחרי שגילינו כמה מים צריך לספק לצמח עבור כל יום, מגיעה השאלה השנייה: מה מרווח ההשקיה הנכון? כלומר – כל כמה ימים כדאי לתת את המים האלו. המרווח הזה – שנקרא גם אינטרוול – תלוי בעיקר בסוג הקרקע, במזג האוויר ובעומק השורשים.
קרקע חולית לא שומרת מים היטב, ולכן צריך להשקות לעיתים קרובות – לפעמים כל יום או יומיים – אבל כל השקיה תהיה יחסית קצרה. (זוכרים שמכפילים את הכמות היומית במספר הימים בין השקיות? כלומר באינטרוול 2 מכפילים ב-2).
קרקע חרסיתית, לעומת זאת, מחזיקה מים לזמן ארוך, ולכן משקים בה כל 4–7 ימים, ובמקרים קיצוניים אפילו 10 או 14 ימים – הכל בהתאם לעונה, להרכב הקרקע וכל מה שדיברנו קודם. וכמובן ההשקיה תהיה בכמות גדולה יותר, בהתאם.
במיכלים עם מצעים מנותקים – זה תלוי בסוג המצע. במצעים מאוד מאווררים ייתכן שגם השקיה יומית לא תספיק, ויידרשו כמה השקיות קצרות ביום.
איך למצוא את המרווח הנכון?
יש לזה נתונים ברשת – אבל אלו ממש רק נקודת ההתחלה שממנה צריך למצוא את המרווח הנכון לגינה שלכם בניסוי וטעייה.
השיטה שלי למציאת המרווח מאוד פשוטה:
נותנים מנה נדיבה של מים – למשל שעה.
עוקבים אחרי הצמחים עד שרואים סימני צמא.
אם סימני הצמא מגיעים אחרי 4 ימים, מגדילים את משך ההשקיה ב-50%-100% ובודקים שוב.
אם הכמות החדשה מאריכה את פרק הזמן עד שרואים סימני צמא (נגיד 6 ימים) – מצאנו מרווח חדש שעובד.
אם גם אחרי תוספת המים הצמחים עדיין מתייבשים אחרי 4 ימים – סימן שהקרקע פשוט לא מסוגלת להחזיק יותר מים, וכל תוספת מחלחלת לעומק ואובדת. לכן המרווח ישאר על 4. אפשר להוריד בחזרה את כמות המים לשעה.
💡 הסתגלות למרווחי השקיה גדולים יותר – שימו לב:
לפעמים, כשמגדילים את כמות המים, הקרקע אמנם מחזיקה יותר – אבל בעומק שהשורשים עוד לא הגיעו אליו. במקרה כזה, ייתכן שהצמחים ייראו עייפים אחרי שהוספנו רק יום אחד בין ההשקיות – לא כי חסר מים, אלא כי הם פשוט עוד לא יודעים איך להגיע אליהם.
לכן חשוב: כשמגדילים את מרווח ההשקיה – לפעמים צריך לעשות את זה בהדרגה, יום אחד בכל פעם. ואז ממתינים 3–4 שבועות, כדי לאפשר לשורשים להעמיק ולהתרגל לשינוי. רק אחרי תקופת ההסתגלות הזו כדאי לבדוק אם הצמחים מצליחים להחזיק עוד יום בלי סימני עקה – ואם כן, אפשר לנסות לרווח עוד קצת.
משך ההסתגלות עשוי להשתנות בהתאם לגיל הצמחים, לעונת השנה ולסוג הצמח – יש צמחים עם מערכת שורשים שטחית שפשוט לא מסוגלים להעמיק שורש גם אם יש מים בעומק.
ככה ניתן למצוא את המרווח הנכון לגינה שלכם. וזה משתנה לא רק מגינה לגינה אלא אפילו בין אזורים שונים בגינה. אצלי בגינה יש דשא דרבן שידוע בשורשיו השטחיים ובכל זאת הצלחתי להביא אותו למרווח השקיה של 7 ימים באזור המוצל היחסית – ויש אזור אחר, עם יותר שעות של שמש ועל קרקע פחות מוצלחת שלא מצליח לעבור את ה-5 ימים, לא משנה כמה מים אני מוסיף לו.
למה היה לי חשוב להגדיל את מרווח ההשקיה בדשא ל־7 ימים?
קודם כל, במרווחי השקיה ארוכים יש פחות ימים שבהם הדשא רטוב – וזה מצמצם מאוד את הסיכוי להתפתחות מחלות פטרייתיות ומזיקים.
דבר שני, המרווח הארוך מאט את קצב הצימוח – מה שאומר פחות כיסוחים. אצלי, זה הוריד את קצב הצמיחה בערך לחצי לעומת הצימוח שהיה כשהשקיתי כל 3 ימים. רק חשוב לשים לב לא להכניס את הדשא לעקה כתוצאה ממחסור במים.
אבל הסיבה הכי חשובה - שלמדתי אותה מזהר בדשא - היא שליטה ביום ההשקיה. וזה טיפ שלמדתי בדרך הקשה אחרי שכבר נפגע לי הדשא. כשמרווח ההשקיה הוא לא כפולה של 7, ההשקיה מתרחשת כל פעם ביום שונה מימי השבוע, וזה בעייתי במיוחד בדשא. מדוע? דשא, ובעיקר דרבן, רגיש מאוד לדריכה כשהקרקע רטובה. כל דריכה כזו מהדקת את הקרקע ופוגעת בבית השורשים. דריכה אינטנסיבית יכולה לפגוע בדשא ממש עד כדי תמותה.
ומתי יש דריכה אינטנסיבית על הדשא? בזמן אירוח. ורובנו מארחים בסופ״ש. אם לא נשלוט על יום ההשקיה, ייתכן שהדשא יושקה בבוקר יום שישי, וכבר בצהריים ידרכו עליו. לעומת זאת, אם נשקה ביום רביעי, עד סוף השבוע הקרקע כבר תהיה יבשה מספיק, אבל הדשא עדיין יראה במיטבו.
ואם זה נשמע לכם הגזמה - תאמינו לי, זה בדיוק מה שקרה לי. ההשקיה עבדה ביום שישי בבוקר ובאותו הערב אירחתי אנשים. התוצאה הייתה תמותה איפה שדרכו הרבה. ובגלל שזה קרה בסתיו, כשהצימוח כמעט נעצר ואין התחדשות, נשארתי עם הקרחות האלה כמה חודשים.
איך לתת את המים?
אז אחרי שגילנו כמה מים לתת ובאיזה מרווח, נשאר לנו לדבר על איך לתת את המים. במאמר הקודם דיברתי ארוכות על למה לא להשקות את הדשא עם צינור – הסברתי על כושר החידור של הקרקע ונגר עילי וכו׳ לכן לא אחזור על כל ההסבר שוב (למי שזה מעניין אותו - אשים קישור) אלא אסתפק בלהגיד שהדרך המועדפת לתת את המים לעצים ולערוגות זה באמצעות טפטפות ולדשא באמצעות ממטירים – עדיף ממטירים בספיקה נמוכה כמו ה mp rotator.
איך ממירים ליטרים של מים לדקות במחשב ההשקיה
זוכרים שאמרתי בתחילת המאמר שלא משקים "בזמן" אלא "בליטרים"? אז עכשיו אני אסביר איך לחשב את הזמן הנכון לתכנות בהתאם לכמות המים הרצויה.
חשוב לדעת: ספיקה יכולה להימדד בליטר לשעה (ל/ש), בקוב לשעה (מ"ק/ש – שזה 1000 ליטר בשעה), או בליטר לדקה. תבדקו תמיד את היחידות כדי לא להגיע למספרים הזויים.
שיטה ראשונה – לפי נתון היצרן (בעיקר לטפטפות):
לכל אביזר השקיה יש נתון יצרן שנקרא "ספיקה" – כמה ליטרים הוא מספק בשעה אחת.
לדוגמה: נניח שיש לנו בגינה עץ עם צינור טפטוף אינטגרלי מלופף סביבו, ובו 10 טפטפות.אם על המדבקה של הצינור כתוב שכל טפטפת מספקת 1.6 ליטר לשעה, הספיקה הכוללת תהיה:10 × 1.6 = 16 ליטר בשעה.
נניח שהעץ צריך 20 ליטר ליום, ואנחנו משקים כל 3 ימים – זה 60 ליטר בכל השקיה.60 ליטר ÷ 16 ליטר/שעה = 3.75 שעות – כלומר 3 שעות ו־45 דקות (225 דקות). אולי זה נשמע לכם הרבה זמן – אבל זה לא "המון מים", כי הטפטוף איטי. ומים נמדדים בליטרים, לא בזמן!
60 ליטר זה 60 ליטר וזה לא משנה לחשבון המים אם הם זרמו בשעה אחת או ב 4 שעות. אם רוצים לקצר את משך ההשקיה אפשר להוסיף טפטפות ולהגדיל את הספיקה – אבל אסור לעבור את כושר החידור של הקרקע, אחרת המים יהפכו לנגר עילי וילכו לאיבוד.
שיטה שנייה – מדידת הספיקה דרך מד המים (בעיקר לדשא):
נגיד שיש לנו 100 מ"ר של דשא, ובקיץ הוא צריך 4 ליטר למ"ר ליום (נתון שנלקח מהטבלאות ברשת). אם אנחנו משקים פעם ב־7 ימים, נצטרך:4 × 7 = 28 ליטר למ"ר בשבוע. אז לכל המדשאה פשוט נכפיל בכמות המטרים הרבועים: 28 × 100 = 2,800 ליטר, כלומר 2.8 מ"ק בכל השקיה.
איך מגלים את הספיקה של הממטרות?
נוודא שאף אחד לא צורך מים בבית (מקלחת, מכונת כביסה, הדחת אסלה).
נרשום את קריאת מד המים הראשי שבכניסה למגרש.
נפעיל את השקיית הדשא למשך 10 דקות.
נרשום את הקריאה החדשה.
ההפרש בין המספרים הוא כמות המים ב־10 דקות (במ"ק). כדי לדעת כמה ליטר בדקה – מחלקים ב־10. כדי לדעת כמה ליטר בשעה – מכפילים ב־6.
אז פתחנו בשאלה 'כמה להשקות', והבטחתי שאין תשובה אחת שנכונה לכולם. אבל עכשיו, אחרי כל ההסבר הזה, אני מקווה שתדעו איך למצוא בעצמכם את משטר ההשקיה שנכון לגינה שלכם.
בהצלחה.
תגובות