החסרון הגדול בהשקיה אוטומטית - ואיך להתגבר עליו?

רוב הצמחים אוהבים עקביות במנות ומרווחי ההשקיה ולכן תמיד אני ממליץ לכם על השקיה ממוחשבת, אבל היום אני רוצה לדבר איתכם על החיסרון הגדול (והיחיד) שלה - ואיך להתגבר עליו בקלות.

או, בעצם, למה אני ממליץ לכם לשכוח את הברז בגינה פתוח לכמה שעות ואיך זה עוזר לבריאות הקרקע והצמחים בגינה. אני מדבר על־השקיית עזר, השקיה במנה נדיבה מחוץ לתוכנית ההשקיה הרגילה. אז מה זה בדיוק, איך עושים את זה ולמה זה כל כך חשוב.

מה זו בעצם השקיית עזר?

השקיית עזר היא תוספת מים זמנית, מחוץ לשגרת ההשקיה הקבועה.אנחנו עושים אותה כתגובה למצב בשטח, לפעמים זה בגלל סיבה ברורה: למשל, כששותלים צמחים חדשים בגינה שיש בה השקיה קיימת שמותאמת לצמחים ותיקים, או כשיש גל חום קיצוני כמו שהיה באוגוסט האחרון.

אבל גם בלי סיבה דרמטית – כדאי לתת השקיית עזר לפחות פעם או פעמיים בקיץ,ואני אסביר עכשיו למה.

למה השקיית עזר חשובה?

1. שטיפת מלחים

מי ההשקיה בישראל מכילים יחסית הרבה סידן ומלחים נוספים. אחרי כל השקיה, כשהמים מתאדים – המלחים נשארים בקרקע. אם משקים כל פעם קצת, המלחים האלה מצטברים באזור השורשים. זה גורם לקרקע להפוך למלוחה יותר ויותר – עד שהצמח מתקשה לספוג מים,גם כשנראה שהאדמה רטובה.השקיה עמוקה מדי פעם שוטפת את המלחים האלה לעומק – ומנקה את מה שהצטבר באזור השורשים.  

2. איחוד בצלי הרטבה 

כמשקים עם טפטפות, למשל למשך חצי שעה בכל פעם, זה יוצר סביב כל טפטפת "בצל הרטבה" – אותו אזור רטיבות בגודל זהה בכל השקיה. אפשר לראות עיגול רטוב וסביבו אדמה יבשה.

אנחנו קוראים לזה בצל הרטבה כי בגלל איך שהמים מחלחלים במבט מהצד בחתך הקרקע יש לאזור הרטוב צורה של בצל. הבעיה היא שגם המלחים – וגם האבנית שנוצרת מהסידן שבמים – מצטברים בדיוק במעטפת של בצל ההרטבה. לפעמים ממש רואים עיגול לבן על הקרקע. אולי ראיתם פעם כתם לבן על דופן של עציץ חרס? זה בדיוק אותו סידן – שנשאר אחרי שהמים מתאדים, והופך לקרום אבנית שמפריע לשורשים לתפקד.

כתמי הצטברות מלחים על הקרקע

השקיית עזר נדיבה שוברת את הדפוס הזה – פורצת את הקרום של האבנית מאחדת בין בצלי ההרטבה, שוטפת מלחים, ומאפשרת תנועה חופשית יותר של יונים מומסים, פטריות מועילות, ומיקרואורגניזמים בקרקע.

בצל הרטבה בחתך קרקע

3. עידוד פעילות מיקרוביאלית

וזה מביא אותנו לעוד נקודה חשובה: מיקרואורגניזמים בקרקע – כולל מיקוריזה, חיידקים ופטריות מועילות – זקוקים ללחות יציבה. השקיה עמוקה, לא שטחית, יוצרת תנאים נוחים לפעילות ביולוגית. השקיית עזר מחזירה את הקרקע לאיזון, תומכת גם במבנה ובריאות הקרקע.

4. תמיכה בצמחים במצבי עקה

צמחים שזה עתה נשתלו, או בעת גל חום קיצוני, לא תמיד מקבלים מענה מתאים ממערכת ההשקיה הרגילה. השקיית עזר נותנת תגבור מיידי של מים זמינים, שעוזר להם להתמודד עם המצב ולשמור על רצף של צמיחה תקינה.

5. עידוד העמקת שורשים

כשהמים זמינים רק בשכבה העליונה של הקרקע השורשים נשארים רדודים, קרובים לפני השטח. אבל כשנותנים השקיה עמוקה, זה מעודד את השורשים להעמיק עוד קצת. לא מדובר על עומק של מטרים אבל גם עוד 20 ס״מ של עומק בקרקע יכולים להחזיק לא מעט מים. שורש עמוק = צמח עמיד יותר ליובש, לעומס חום, ולתנודות בהשקיה.

איך מבצעים השקיית עזר?

יש שתי שיטות פשוטות שאני משתמש בהן בגינה:

1. פתיחת ברז הטפטפות

פשוט לפתוח ידנית את הברז של הטפטפות ולתת למערכת לפעול הרבה מעבר למשך ההשקיה הרגיל שמתוכנת לברז: שעתיים, שלוש, ולפעמים גם חמש שעות. זו דרך קלה לגרום למים לחדור עמוק יותר, בלי לגעת בתכנות של המחשב.

2. ממטרה ניידת

לחבר ממטיר או מתז לצינור גומי ולהניח אותו באזורים שזקוקים לתגבור. מתאים במיוחד כשאין טפטפות, או כשמערכת ההשקיה לא מכסה את כל השטח כמו שצריך, או כשצריך להשקות רק עץ אחד או אזור מסוים בגינה.מכיוון שהספיגה של המים לקרקע היא המפתח להשקיית עזר איכותית עדיף לעבוד עם ממטיר MP Rotator  בעל ספיקה נמוכה לצורך השקיית עזר. מאותה הסיבה השקיה ידנית עם צינור היא פחות יעילה ויותר פועלת כפתרון חירום להשאיר צמחים בחיים אבל אין לה את היתרונות של השקיית עומק. מוזמנים ללמוד עוד על הנושא בלינק.

לסיכום:

השקיית עזר זה עוד כלי בארגז הכלים שלנו כגננים במסגרת תחזוקה חכמה של הקרקע ושל הצמח.היא שוטפת מלחים, שוברת הצטברויות של אבנית, מעודדת העמקת שורשים, תומכת בפעילות מיקרוביאלית, ונותנת בוסט לצמח ברגע שהוא צריך אותו.

לא צריך לעשות את זה כל שבוע –אבל פעם פעמיים, במיוחד בקיץ, זו פעולה קטנה עם השפעה עצומה.

גננו ותהנו.