למה ואיך לבצע בדיקת קרקע בגינה בעצמכם? מדריך מפורט
- עומר קלדרון

- 23 בדצמ׳ 2025
- זמן קריאה 8 דקות
עודכן: 29 בדצמ׳ 2025
אם יש טעות אחת קריטית שיכולה להכריע בין גינה ירוקה ועשירה לבין גינה עצובה שנראה ששום צמח לא מצליח בה - זה להתחיל לשתול צמחים לפני שמבינים איזה קרקע יש במגרש ובהתאם איך להתנהל איתה. והאמת שזו טעות שאפשר להימנע ממנה די בקלות, ללא צורך בבדיקות מעבדה יקרות, אלא רק כמה מבחנים פשוטים שכל אחד יכול לבצע באמצעים ביתיים.

האדמה היא היסוד שעליו הצמחים גדלים, היא הבסיס לכל הגינה - ממש מילולית - ואם לא נטפל בה נכון לפני ההקמה נשאר עם קשיים ובעיות שמסובך מאוד עד בלתי אפשרי לתקן אחרי השתילה.
״התחלה היא הזמן להקפיד בזהירות המרבית שהמערכת מאוזנת״
-פרנק הרברט (מתוך ״חולית״, בתרגם עצמי)
אדמה היא לא רק חומר דומם שמכיל מים ודשן אלא מערכת שלמה של חיים ויחסי גומלין בין מיליארדי יצורים מיקרוסקופיים. במידה רבה אנחנו בכלל לא מגדלים את הצמחים בגינה אלא מטפחים אדמה בריאה והיא זו שמגדלת לנו את הצמחים.
המיקרו-אורגניזמים בקרקע צריכים אוויר, לחות מאוזנת ומזון כדי לשגשג. אוויר כי הם (וגם השורשים) צריכים חמצן, קרקע דחוסה או מוצפת “חונקת” את המערכת. לחות כי פעילות מיקרוביאלית דורשת רטיבות מתונה, יובש עוצר אותה, והצפה ממושכת פוגעת בה. ומזון בדמות חומר אורגני (קומפוסט), שהוא הדלק של כל המערכת. כששלושת אלה קיימים יחד, הקרקע הופכת לפורייה ויציבה יותר, והצמחים גדלים חזק בלי מאבק מתמיד.
בגלל זה, לפני שמתחילים לשתול צמחים, צריך להבין שלושה דברים בסיסיים על הקרקע שלכם: מרקם, מבנה ותכולת חומר אורגני.
מרקם הוא היחס בין חול, טין (סילט) וחרסית (אלו הגרגירים השונים המרכיבים את הקרקע ולכל אחד גודל שונה) והוא קובע אם הקרקע נוטה להתייבש מהר או להחזיק מים ומינרלים לאורך זמן.
מבנה הוא איך החלקיקים מסתדרים בפועל, האם הקרקע מתפוררת לפירורים מאווררים, או נדחסת לגוש שסוגר את האוויר והמים.
חומר אורגני הוא המנוע של המערכת: הוא מקור האנרגיה לחיים בקרקע, והוא תורם לשיפור המבנה (יצירת פירורים וחללים) וליכולת של הקרקע להחזיק מים בצורה יציבה יותר.
את המרקם הכי קשה ויקר לשנות, כי זה מצריך להחליף כמויות גדולות של קרקע. לכן לרוב המטרה שלנו היא להתמקד בשיפור המבנה: להפוך את הקרקע ליותר מאווררת, יציבה וקלה לחדירת מים ושורשים. את זה אנחנו משיגים בעזרת הכנסה של חומר אורגני וע״י ניהול נכון לאורך זמן: חיפוי קבוע, שורשים פעילים, פחות דריכה, ובעיקר הימנעות מעיבוד כשהקרקע רטובה.
הבדיקה הביתית לא נועדה לתת “ציון” לאדמה שלכם, אלא לתת לכם מפת דרכים: איפה מספיק לתגבר עם קומפוסט וחיפוי, איפה יש “דגל אדום” שמצביע על דחיסות או ניקוז בעייתי - דברים שעדיף לטפל בהם עכשיו, לפני ששותלים ואז יהיה מאוחר מדי, ואיפה כדאי לעצור ולהתייעץ עם איש מקצוע לפני שמתקדמים.
במדריך הזה נעשה כמה מבחנים קצרים שיתנו לכם תשובות ברורות: איך הקרקע מרגישה ומתנהגת, כמה מהר מים חודרים, האם היא נוטה להידחס, ומה זה אומר לגבי הכנת הקרקע לפני ההקמה. בסוף המבחנים תוכלו לקבל החלטות טובות יותר בשלושה נושאים שמכריעים כמעט כל גינה: הכנת הקרקע, תכנון ההשקיה ובחירת הצמחים.
בואו נתחיל.
"מבחן הנקניק" - אבחון מרקם קרקע מהיר עם היד
המבחן הזה נותן לנו זיהוי כללי מאוד של מרקם הקרקע ממש בקלות. הבדיקה לוקחת שתי דקות ונותנת לכם בעיקר הבנה אם אתם נמצאים על אחד משני הקצוות: קרקע חולית מדי או קרקע חרסיתית מדי, וכדאי לכם לשקול איך לשפר את המצב לפני שתתקדמו עם הגינה.
או שאתם איפשהו בטווח שבין לבין שבו הקרקע די מאוזנת מטבעה וסביר שאין בעיות יוצאות דופן. במצב כזה הכנת קרקע סטנדרטית וניהול נכון יספיקו כדי לגדל צמחים בהצלחה.
איך בודקים:
קחו חופן אדמה מעומק של 5-10 ס״מ (ללא אבנים וחומר אורגני כמו עלים ושורשים) והרטיבו אותו ממש מעט ולאט תוך כדי לישה עד שתקבלו בוץ שנוח לעבודה כמו פלסטלינה (לא יבש ולא רטוב מדי). סגרו את גוש הבוץ בתוך האגרוף ולחצו עד שייצא ״נקניק״ בין האגודל לאצבע. נסו ליצור נקניק כמה שיותר ארוך לפני שהוא נשבר. חזרו על כך מספר פעמים ומדדו עם סרגל את אורך הנקניקים שקיבלתם.
הבנת התוצאות:
בקצרה:
ככל שהנקניק יותר קצר (או לגמרי התפורר) המרקם יותר לכיוון החול, וככל שהנקניק יותר ארוך סביר שיש יותר חרסית בקרקע.
אם הכל התפורר ביד – יש לכם קרקע חולית.
אם יצא לכם נקניק קצר שנשבר בכיפוף – יש לכם סיין (Loam / לום).
אם יצאה לכם טבעת גמישה – יש לכם אדמה חרסיתית (כבדה).
למי שרוצה לדייק יותר:
קחו קצת מהבוץ ושפשפו אותו בין האצבעות ובכף היד ונסו לתת שם לתחושה של הגרגירים (האם זה מרגיש כמו חול או משחתי? האם הבוץ נדבק ליד?)
קרקע חולית
התוצאה: אי אפשר ליצור נקניק בכלל.
ההרגשה: האדמה מרגישה מחוספסת מאוד ומתפוררת בין האצבעות מיד כשמנסים לגלגל אותה.
סיין חולי - Sandy Loam
לרוב מכונה בארץ בשפת העם כ- ״חמרה חולית״, אבל האמת היא שסיין זה לא בהכרח חמרה, ואדמות חמרה שונות יכולות להיות בעלות מרקם חולי יותר או חרסיתי יותר.
התוצאה: ניתן ליצור נקניק קצר ועבה, אבל הוא מתפרק מהר מאוד (לפני שהוא מגיע לאורך של 2-3 ס"מ).
ההרגשה: מרגישה מחוספסת בגלל החול, אבל הלחות מאפשרת לה "להידבק" לשנייה אחת לפני שהיא נשברת.
סיין (לום) - Loam
קרקע מאוזנת עשירה ומעולה לגידול. (שוב, למרות שמכונה לעיתים ״חמרה״ לא כל סיין הוא חמרה ולא כל חמרה היא סיינית)
התוצאה: ניתן ליצור נקניק יציב באורך של כ-3 עד 5 ס"מ.
ההרגשה: האדמה מרגישה רכה, עשירה ומעט "קמחית" (בגלל הטין). אם תנסו לכופף את הנקניק לטבעת, הוא יסדק ויישבר מיד.
טין (סילט) - Silt
התוצאה: ניתן ליצור נקניק, אבל הוא נראה "חלש" ובעל מרקם חלק מאוד.
ההרגשה: מרגישה חלקלקה כמו סבון או משחה. היא לא מחוספסת כמו חמרה ולא דביקה כמו חרסית.
קרקע חרסיתית - Clay
אדמה כבדה
התוצאה: ניתן ליצור נקניק ארוך, דק וגמיש (מעל 5 ס"מ). תוכלו לכופף את הנקניק לתוך עצמו וליצור טבעת שלמה מבלי שהיא תישבר או תסדק.
ההרגשה: דביקה מאוד, קשה לשטוף אותה מהידיים, והיא מבריקה מעט כשמשפשפים אותה
*מייד אחרי ״מבחן הצנצנת״ נסביר מה המשמעות של כל מרקם מבחינתכם.
"מבחן הצנצנת" - בדיקת מרקם קרקע ביתית
בדיקה קצת יותר מושקעת מהקודמת אך עדיין פשוטה למדי לזיהוי מרקם הקרקע באמצעים ביתיים אך ברמת דיוק סבירה. זו דרך פשוטה להבין אם אתם באזור של קרקע חולית, חמרה, חמרה-חרסיתית, חרסיתית וכו’.
מה צריך:
צנצנת שקופה עם מכסה (ליטר), מים, טיפת סבון כלים, סרגל/טוש, דגימת קרקע יבשה (אם הקרקע רטובה שימו במקום מוגן וחכו כמה ימים שתתייבש).
איך בודקים:
פוררו את גושי הקרקע היטב, נפו בעזרת מסננת של קוסקוס ומלאו צנצנת בכ־1/3 קרקע מנופה גס (בלי חלוקי נחל ושורשים).
מלאו מים כמעט עד למעלה.
הוסיפו טיפה–שתיים סבון כלים (עוזר לפזר גושים).
נערו חזק 2–3 דקות עד שהכול מתערבב.
הניחו על שולחן בלי להזיז.
הערה: זו לא בדיקת מעבדה מדויקת - אבל כן נותנת תמונה כללית טובה ברוב הקרקעות. יש מקרים שקשה להבדיל בין טין לחרסית, יש קרקעות כמו לס שקשה להבין את ההרכב שלהן בצנצנת. אם יש הרבה קומפוסט/שבבים — דיגמו קצת עמוק יותר. עבודה עם דגימה יבשה משפרת את התוצאה.
מדידת תוצאות:
זמני שקיעה (בקירוב):
אחרי 1-2 דקות: שכבת חול תשקע. סמנו עם טוש את גובה השכבה.
אחרי 1-2 שעות: שכבת טין תתווסף מעל החול. שוב סמנו עם טוש.
אחרי 1-2 יממות: שכבת חרסית (הכי דקה) תתיישב מעל, והמים יתבהרו ברובם.

חישוב:
אחרי שיש את הגובה של כל שכבה, חשבו את היחס בינהן באחוזים, בסוף הסכום צריך להיות בערך 100%:
% חול = גובה שכבת חול ÷ גובה כולל של המשקעים × 100
% טין (סילט) = גובה שכבת טין ÷ גובה כולל של המשקעים × 100
% חרסית = גובה שכבת חרסית ÷ גובה כולל של המשקעים × 100
הבנת התוצאה:
כדי לגלות את המרקם נשתמש במשולש סיווג הקרקעות:
מסמנים שניים מהערכים שקיבלתם על המשולש. לדוגמה: אם יצא לכם 30% חרסית, סמנו 30 על ציר החרסית (Clay) ואז מתחו קו בכיוון החץ הצהוב (מקביל לצלע שממול הפינה של “חרסית” במשולש). אחר כך עשו אותו הדבר עם ערך נוסף, למשל אחוז החול (sand). נקודת החיתוך של שני הקווים נופלת בתוך אחת הקטגוריות במשולש, וזה שם המרקם של הקרקע שלכם.

תרגום של המרקמים:
Sand - חול
Loamy sand - חול סייני
Sandy loam - סיין חולי
Loam - סיין
Silt loam - סיין סילטי
Silt - סילט (טין)
Sandy clay loam - סיין חרסיתי־חולי
Clay loam - סיין חרסיתי
Silty clay loam - סיין חרסיתי־סילטי
Sandy clay - חרסית חולית
Silty clay - חרסית סילטית (טינית)
Clay - חרסית

בתמונה מעל רואים תוצאות של דגימות משתי גינות:
בצנצנת הימנית יש קרקע מגינה שהגעתי אליה לייעוץ. רואים כ-70% חרסית וטין (או שאין כמעט טין או שהוא נבלע בתוך החרסית) כ-30% חול, ויחסית מעט חומר אורגני (הלכלוך שנדבק לדופן מעל קו המים). זו אדמת מילוי חרסיתית וכבדה שהוכנסה ע״י הקבלן. היא לא נוחה לעבודה, קשה להשקיה ועיבוד ויש בה סכנה של הידוק וחוסר ניקוז. אפשר לשפר את המבנה שלה בניהול נכון אבל המרקם ישאר ״כבד״.
בצנצנת השמאלית יש אדמה מאוזר מחופה היטב בשכבה עבה של חומר אורגני מהגינה שלי. רואים 70% חול, 6% טין ו-24% חרסית. מרקם הקרקע הוא סיין חרסיתי-חולי (Sandy clay loam) והוא הרבה יותר נוח לעיבוד וגידול. עוד רואים בצנצנת הרבה חומר אורגני ששקע על החרסית ושהמים שומרים על צבע חום גם אחרי הרבה ימים - עדות לחומר אורגני שמומס בהם ועל ניהול נכון של הקרקע (שימו לב שהדגימה נלקחה מעומק של כ-15 ס״מ, לא מאזור החיפוי).
משמעות מרקם הקרקע
1) ככל שהמרקם יותר לכיוון החול
מה זה אומר: מתנקזת ומתייבשת מהר, ומינרלים נשטפים יחסית מהר.
מה עושים: המטרה היא להחזיק לחות: חיפוי קבוע + קומפוסט (עדיף מלמעלה), והשקיה בתדירות גבוהה יותר ובמנות קטנות יותר. לבחור צמחים שאוהבים ניקוז טוב או לבנות שכבת קרקע עשירה יותר סביב השתילה.
2) ככל שהמרקם יותר לכיוון הסיין (לום)
מה זה אומר: הכי מאוזנת ולכן הכי “סלחנית” — מחזיקה מים במידה ועדיין נשארת מאווררת.
מה עושים: לשמור על היתרון: להימנע מדריכה ועבודה כשהקרקע רטובה, קומפוסט דק מדי פעם + חיפוי. השקיה בדרך כלל פשוטה יותר לכיוון.
3) ככל שהמרקם יותר לכיוון הסילט (טין)
מה זה אומר: מחזיקה מים יפה אבל נוטה לקרום עליון ולנגר כשיש גשם/השקיה חזקה.
מה עושים: להגן על פני הקרקע: חיפוי עדין וקבוע, להימנע מזרם מים חזק, לשמור על כיסוי קרקע בצמחיה. קומפוסט עוזר, אבל העיקר הוא מניעת חשיפה ו”מכות גשם”.
4) ככל שהמרקם יותר לכיוון החרסית
מה זה אומר: מחזיקה מים לזמן ארוך, נוטה להידחס וחוסר אוויר לשורשים הוא הסיכון המרכזי.
מה עושים: המטרה היא אוויר ושיפור המבנה: להמנע מעיבוד יתר - בעיקר לא לעבוד כשהקרקע רטובה, קומפוסט + חיפוי, להפחית דריכה, פתיחת הדחיסות עם קילשון. אם יש חילחול איטי / מים עומדים לתכנן ניקוז עם איש מקצוע (ולפעמים ערוגות מוגבהות). השקיה פחות תדירה, לעיתים עם מחזורי ספיגה.
"מבחן היציבות" - בדיקת מבנה הקרקע
מבחן פשוט שמראה לנו עד כמה מבנה הקרקע יציב במגע עם מים: האם היא בנויה מתלכידים שמחזיקים מעמד, או שהיא מתפרקת/מתפזרת והופכת לבוץ – מצב שמגדיל סיכון לקרום, נגר עילי ושחיקה.
מה צריך:
צנצנת שקופה עם מים, כפית מסננת קטנה / רשת כלשהי, רגב אדמה, שעון עצר.
איך בודקים:
קחו רגב אדמה בגודל כדור גולף (רצוי מעומק 5–15 ס"מ, לא מהשכבה של קומפוסט/חיפוי).
ייבשו אותו 24–48 שעות עד שהוא יבש לגמרי.
מלאו צנצנת במים והניחו את הרגב בעדינות על הרשת / כפית המחוררת כשהוא טבול במים. (אם אין לכם רשת הניחו ממש בעדינות ישר בתוך המים)
הפעילו שעון והסתכלו מה קורה במהלך 5–10 דקות: האם הוא נשאר, נסדק, מתפורר לגושים – והאם המים נהיים עכורים.

הבנת התוצאות:
אם הרגב התפרק בפחות מדקה לענן בוצי והמים הופכים עכורים מאוד: לאדמה מבנה לא יציב / נוטה להתפרק במים ולכן נוטה לשחיקה (אירוזיה) ולפגיעה בחדירת מים ואוויר לשורשים. זה עשוי להצביע על מחסור בחומר אורגני או על קרקע שהתפרקה / נדחסה עם השנים.
אם הוא מתפרק לגרגירים אבל המים לא נהיים מאוד עכורים: זה יכול לקרות בקרקע חולית, וזה פחות בעייתי.
אם כעבור 1-5 דקות הרגב נסדק ומתפורר לגושים: המבנה בינוני. הקרקע תתפקד, אבל יכולה להיות רגישה למכות גשם/זרם השקיה חזק ולדריכה.
אם מעל 5 דקות הרגב נשאר שלם ברובו: המבנה יציב מאוד. יש תלכידים שמחזיקים מעמד, בדרך כלל מאפשרים חדירת מים ואוויר טובה יותר לאורך זמן, ופחות נטייה לקרום ושחיקה.
למה זה חשוב?
קרקע עם מבנה לא יציב נוטה ליצור קרום אחרי גשם/השקיה חזקה: מים פחות מחלחלים, יותר נגר עילי, ופחות אוויר זמין לשורשים. קרקע יציבה שומרת על נקבוביות גם כשהיא נרטבת – וזה בסיס טוב לצמיחה.
מה עושים אם יצא “לא יציב”?
המטרה היא לשפר מבנה: קומפוסט + חיפוי, להימנע מקרקע חשופה וממכות מים חזקות, להפחית דריכה, ולעודד שורשים בקרקע (כיסוי קרקע/צמחייה).
הערות לגבי דגימת הקרקע
אל תדגמו מנקודה אחת. קחו 3-5 דגימות ממקומות שונים בגינה.
אם יש לכם אזורים שנראה שהקרקע בהם שונה דגמו כל אזור בנפרד וסמנו על השקית מאיפה זה.
אל תאספו חיפוי/קומפוסט מלמעלה. דגמו מעומק 10–15 ס״מ.
שמרו על עקביות: דיגמו מאותו העומק בכל הדגימות, סלקו מהדגימה אבנים/שורשים/חיפוי לפני מבחן הצנצנת.
אם יש פינה עם בעיה (מים עומדים/צמחים קורסים) קחו ממנה דגימה נפרדת ואל תערבבו עם השאר גם אם אתם עושים ממוצע, כדי לא “לטשטש” דגל אדום.
מה לעשות עם התוצאות?
עשיתם את הבדיקות וקיבלתם תוצאות, אבל אתם עדיין לא בטוחים מה זה אומר לגבי הגינה שלכם?
רוצים שאני אעזור לכם לבצע את הבדיקות?
במסגרת השירות שאני מעניק בייעוץ או בליווי לתכנון והקמת הגינה - אני עוזר לכם לבצע את הבדיקה בצורה נכונה, לנתח את התוצאות ואת התנאים בגינה ולהבין את המשמעות של הדברים ובעיקר איך לתרגם את הכל להחלטות מעשיות:
איך להכין את הקרקע לפני השתילה?
איך לתכנן את מערכת ומשטר ההשקיה?
איך לבחור צמחים?
איך לפתור בעיות בניקוז?
מוזמנים להשאיר פרטים ואחזור אליכם, אם ביצעתם בדיקה אפשר לצרף תמונות.












תגובות