הרבה שנים לא היתה לי תשובה חד משמעית על השאלה הלכאורה פשוטה הזו, כי היו טיעונים טובים לכאן ולכאן. היום, בעקבות הידע והנסיון שצברתי יש לי כבר תשובה: רוב הסיכויים שלא רק שאין לכם צורך במשאבת דישון, בכלל עדיף לכם בלי - ואסביר כאן מדוע.
*מילה לפני שמתחילים: אני מתייחס בכתבה הזו רק לשתילה בקרקע. להבדיל מגידול בקרקע לגידול במיכלים (מצע מנותק) חייבים להוסיף דישון כלשהו, ומשאבת דשן יכולה להיות פתרון נהדר.
אז קודם כל מה זה בכלל משאבת דישון, למה זה טוב, והאם כדאי להתקין אחת בגינה?
משאבת דישון (לפעמים נקראת פשוט מדשנת) היא אביזר המותקן בראש מערכת ההשקיה והוא מזריק דשן במינון מבוקר לתוך מי ההשקיה. בדרך כלל כשמדברים על משאבת דישון בגינון מדברים על דישון באמצעות דשן סינתטי מסיס (מה שמכונה בפי העם דשן כימי) משום שרוב הדשנים האורגנים המסיסים מצריכים מערכות דישון מורכבות יותר, התנהלות מורכבת יותר או תחזוקה של מערכת ההשקיה מורכבת יותר.
המדשנות שימשו בעבר רק בחקלאות ומשם זלגו אל הגינון המקצועי ואל הגינון הפרטי. מדשנות הן כלי יעיל ביותר לדישון שחוסך המון זמן ועבודה. אבל, ויש אבל גדול - גינון זה לא חקלאות. המטרות של החקלאות שונות לחלוטין. החקלאי מוציא מהמטע או השדה כמה טונות של תוצרת בכל שנה. כדי להצמיח את כל התוצרת הזו הגידול צורך את המינרלים שבקרקע, ולכן החקלאי נאלץ להשיב אותם לקרקע. יש בתהליך הזה לא מעט חסרונות והיום אפילו בחקלאות קונבציונלית מחפשים דרכים מקיימות יותר להזין את הצמחים ובוודאי שכך בחקלאות האורגנית.
מכיוון שבגינון אין לנו רצון או צורך להוציא טונות של יבול מהגינה, אין שום סיבה שנרצה לדשן בפרקטיקה חקלאית. אפילו ההיפך, אם הגינה בריאה ויפה, תוספת דישון סתם תביא לצימוח נמרץ מדי שיתבטא בעבודות גיזום ופינוי שלא לצורך.
אז האם כדאי להתקין משאבת דישון? התשובה הקצרה היא שבגינה הממוצעת ברוב אזורי הארץ ועל רוב הקרקעות לדעתי אין צורך ואפילו עדיף שלא להתקין משאבת דישון בגינה הביתית. במאמר הזה נסקור את הסיבות להנחה הזו ואתן פתרונות אחרים לדישון שלדעתי עדיפים לגינה הביתית.
היוצא מהכלל זה מקרי קיצון כמו גינות על אדמה חולית מאוד ודלה במינרלים (במיוחד אם מדובר על גינות גדולות מאוד על נחלות, למשל במושבים בדרום הנגב המערבי) או גינות עם בוסתן גדול עם הרבה עצי-פרי. וגם בגינות האלו אם כבר לעבוד עם מדשנת הייתי ממליץ להפריד אותה רק לקו ההשקיה של העצים ולהשתמש בדשן אורגני כמו ׳נוגרו׳ בהתאם להוראות היצרן כדי למנוע נזק למערכת ההשקיה.
מהם היתרונות של משאבת דישון?
היתרון הגדול במשאבת דישון היא היכולת להכניס דשן למי ההשקיה במינון קבוע ובקלות רבה. ובכך, באמצעות פעולה פשוטה אחת (ריקון ג׳ריקן דשן לתוך מיכל המדשנת), אתם יוכלים לדשן את כל הצמחים בגינה בצורה אחידה בכל השקיה.
ומה הם החסרונות של משאבת דישון?
ובכן בדיוק זה - היכולת לדשן את כל הצמחים בגינה בצורה אחידה בכל השקיה. למה שבכלל נרצה לעשות דבר כזה? גינה זה לא פרדס, זה לא שורות של עצים זהים מאותו מין שנשתלו כולם באותו יום וצומחים בצורה אחידה. גינה היא מגוונת, יש בה עשרות מיני צמחים, בשלבי חיים שונים, ממקורות שונים. מדוע שנחשוב בכלל שיש להם צרכי דישון זהים?
האם נכון לדשן את כל הצמחים בגלל שצמח אחד או סוג אחד של צמחים מראה עייפות? אולי אתם חושבים שזה לא מזיק, שמקסימום אם הצמח לא במחסור אז הוא לא ייקח את המינרלים, אבל זו טעות.
הקלות הזו מביאה אותנו מהר מאוד לדישון עודף. ודישון עודף מביא להצטברות מלחים בקרקע, אשר גורמת לירידה בצמיחה, לנבילת הצמח ולעיתים אף למוות של הצמח. המלחת הקרקע גורמת גם לירידה בכמות המיקרואורגניזמים (חיידקים, פטריות וכו׳) החיים בקרקע וכתוצאה מכך לפיחות בכמות החומר האורגני בקרקע, לעליה בדחיסות וירידה באוורור וכושר תאחיזת המים.
השפעה שלילית נוספת שיש לדישון עודף שמתחילה להתברר ולהחקר היא פגיעה במיקוריזה. מיקוריזה היא מערכת סימביוטית בין פטריות לשורשי הצמחים, המסייעת לצמחים לקלוט מים ומינרלים מהקרקע בתמורה לפחמימות שמייצרים הצמחים בתהליך הפוטוסינתזה.
דשנים סינתטיים מכילים כמויות גדולות של מינרלים כמו חנקן, זרחן ואשלגן. ריכוזים גבוהים של מינרלים אלו יכולים לפגוע באוכלוסיות פטריות המיקוריזה, שכן הפטריות רגישות לשינויים בריכוז המינרלים וחומציות הקרקע בסביבתן.
כמו כן כאשר הצמח מקבל כמות גדולה של מינרלים מהדשן, הוא פחות זקוק לשירותי הפטריות, מה שמקטין את התמריץ שלו לשמור על מערכת סימביוטית זו. כתוצאה מכך, הפטריות מקבלות פחות פחמימות מהצמח, מה שפוגע בהן וגורם לירידה בכמות הפטריות בקרקע, וזה בתורו מדרדר את בריאות הקרקע ומגביר את התלות בדשנים הסינתטיים. ככל שיש פחות פטריות היכולת לקלוט מינרלים קטנה, התלות בדישון גדלה וכך נוצר מעגל קסמים שמוביל לגריעת הקרקע.
בנוסף עודף דישון גורם לזיהום של מקורות מים, וזו בעיה אמיתית. דשן עודף (בעיקר חנקן) מחלחל באדמה ונשטף בגשמים ומזהם נהרות ואגמים ומי תהום. דבר זה גורם למספר בעיות אקלימיות קשות כמו פריחת אצות (גדילה מהירה של אצות יכולה לחסום אור שמש ולהפחית את רמות החמצן במים, מה שמוביל למותם של דגים ובעלי חיים מימיים אחרים) וזיהום מי תהום עד לרמה שהם אינם ראויים לשתיה יותר.
ההסתמכות על דישון סינתטי גם מביאה גננים רבים לוותר על הצנעת קומפוסט וזבל אורגני בקרקע בכמות נאותה טרם השתילה - פעולה אשר בנוסף לדישון גם משפרת מאוד את מבנה הקרקע, כושר תאחיזת המים, האוורור, החילחול ואת אוכלוסיית המיקרואורגניזמים החיוניים בה.
חסרון נוסף שיצא לי להתקל בו במשאבות דשן הוא שיש גננים שמנצלים את המשאבה לדחוף חומרי הדברה כמו קונפידור לכל הצמחים בגינה דרך ההשקיה, בגלל שיש עץ אחד, או כמה, שהם רוצים לטפל בהם. הם לא לוקחים בחשבון שבאותו הזמן ישנם עוד שיחים ועצים אחרים הנמצאים בפריחה, וכך על הדרך גורמים להרעלה של המון דבורים וחרקים מאביקים אחרים.
אז כמו שאתם מבינים, לפחות המסקנה שאני הגעתי אליה היא שהחסרונות במשאבת דישון לגינה הביתית עולים על היתרונות.
צריך להבין - אני לא ממליץ לא לדשן - אני רק אומר שיש דרכים טובות יותר לדשן את הגינה הביתית מאשר בעזרת משאבת דישון.
אוקי, אז אם לא משאבת דישון, איך כן לדשן את הגינה?
הדבר הראשון שצריך להפנים הוא שינוי תפיסתי. במקום לדבר על דישון צריך לדבר על פוריות ובריאות קרקע. במקום להזין את הצמחים אנחנו מזינים את הקרקע, על כל האורגניזמים שבה (חידקים, פטריות, חרקים ותולעים) בראיה הוליסטית (שלמה) והקרקע היא זו המזינה את הצמחים.
במקום להזין את הצמחים אנחנו מזינים את הקרקע, על כל האורגניזמים שבה (חידקים, פטריות, חרקים ותולעים) בראיה הוליסטית (שלמה) והקרקע היא זו המזינה את הצמחים.
האמצעים העומדים לרשותנו לשיפור בריאות ופוריות הקרקע הם:
שמירה על הקרקע מזיהום והידוק במהלך הבניה (של הבית)
הצנעת חומר אורגני לפני השתילה (קומפוסט)
מיקוריזה
תוספת קומפוסט קלה מדי שנה
חיפוי קרקע
גידול צמחי שירות התורמים לפוריות ולבריאות הקרקע
השארת החומר האורגני בגינה (עלים שנשרו, גזם)
דישון
כפי שאתם רואים הדישון הוא רק השלב האחרון בתהליך של העלאת פוריות הקרקע ולכן לפני שאני יכול לתת לכם תשובה קצרה ופשוטה איך ועם מה לדשן, אנחנו חייבים לדבר על השלבים הקודמים שהם למעשה יותר חשובים מהדישון עצמו.
שמירה על הקרקע מזיהום והידוק במהלך הבניה (של הבית)
התהליך של טיוב האדמה מתחיל בעצם ממה לא לעשות. בעיקר איך לא להרוס את מרקם הקרקע מראש. בשלב הבניה ישנה נטייה להתייחס אל הקרקע בגסות, מה שמביא אתכם לנקודת התחלה בעייתית מבחינת בריאות האדמה.
אז מה לא לעשות? הקפידו באזורים שבהם תישתל הגינה:
לא לנסוע עם כלים כבדים על קרקע רטובה כדי להימנע מהידוק
לא לשפוך/להטמין פסולות בניה בקרקע
לא להכניס אדמת מילוי מבלי לברר קודם את טיבה והתאמתה לצורך שלכם בגינה
הצנעת חומר אורגני לפני השתילה
הזנת הקרקע נעשית קודם כל באמצעות הצנעה של חומר אורגני כמו קומפוסט וכופתיות זבל עופות ובקר טרם השתילה. הכמות משתנה בהתאם לסוג ומבנה הקרקע והגידול. אבל ככל אצבע אפשר לחשב בין 25 ל- 50 ליטר קומפוסט בשל לכל מטר רבוע של אדמה בגינה.
את החומר האורגני צריך להצניע, כלומר לערבב לתוך הקרקע. באזורי שתילה של מדשאות וצמחיה עשבונית עדיף לתחח את כל השטח, בעוד שבשתילת עצים ניתן להכניס את החומר לבור השתילה.
מיקוריזה
אז כמו שאמרנו אנחנו מגדלים אדמה. וחלק מאוד מרכזי ביכולת של צמח לקלוט מינרלים מהאדמה טמון במיקוריזה - אותה הסמביוזה עם פטריות בשורשים. אבל לא בכל אדמה ישנן הפטריות המיקוריטיות ולכן מומלץ מאוד להדביק את הצמחים בפטריות האלו. יש מוצרי מיקוריזה בחנויות הגינון, המחיר לא יקר והיישום שלהם ממש קל. כדאי להשקיע לפחות בעצים ובשיחים.
תוספת קומפוסט קלה מדי שנה
בהמשך התחזוקה אפשר להמשיך לפזר מעט קומפוסט בגינה מדי חורף, לקראת סוף הגשמים. מפזרים מתחת לנוף הצמחים ואם אפשר לערבב קלות לתוך הקרקע זה עדיף, אבל לא הכרחי (בזהירות לא לפגוע בצינורות טפטוף).
חיפוי קרקע
לחיפוי הקרקע יש חלק משמעותי בבריאות ופוריות האדמה. החיפוי שומר על האדמה מקרינת השמש והטחת הגשם, מונע נידוף וסחף וכך שומר על מבנה הקרקע ויוצר תנאים טובים להתפתחות המיקרואורגניזמים הרצויים באדמה.
חיפוי יכול להיות דומם כמו רסק עץ, שלכת העלים של העץ או כיסוי צמחי כמו עשבי בר. העיקר שהקרקע לא תהיה חשופה.
גידול צמחי שירות התורמים לפוריות ולבריאות הקרקע
ישנם צמחים שאפשר לגדל התורמים לפוריות האדמה במספר דרכים:
צמחים ממשפחת הקטניות כמו מיני שיטים, קאסיות, כליל וחרוב מעשירים את הקרקע בחנקן. החנקן הוא המינרל שלרוב נמצא בחוסר. חנקן הוא אחד מיסודות ההזנה החיוניים ביותר לצמחים, והוא נדרש בכמויות גדולות לצורך צמיחה בריאה.
צמחים ממשפחת המצליבים כגון חרדל, ברוקולי, כרובית וצנון, תורמים לחיטוי הקרקע ממחלות ומזיקים. לשם כך עדיף לקצוץ אותם ולהצניע באדמה. השיטה הזו נקראת ביופומיגציה ואתם יכולים להתעמק בה בעיקר אם אתם מתעניינים בגידול ירקות בגינה.
השארת החומר האורגני בגינה
אחת הפעולות שגורמות לפגיעה בקרקע ולגריעתה היא הגירוף הבלתי פוסק של העלים הנושרים על הקרקע והוצאתם מהגינה בפינוי הגזם היישובי.
אם אתם רוצים קרקע פוריה השאירו את העלים מתחת לנוף העצים ככיסוי קרקע והזנה טבעית. אם זה ממש קשה לכם אז תאספו את העלים לערימת קומפוסט בפינה של הגינה וכאשר הקומפוסט יבשיל תחזירו אותו לקרקע. כנ״ל לגבי חומר גיזום וכסחת דשא.
לא יודעים איך להכין קומפוסט לבד בבית? הנה מדריך קצר בנושא.
שוב, מדובר על שינוי תפיסתי. חומר אורגני (עלים יבשים וחומרי גיזום) זה לא לכלוך אלא רכיב ממש חשוב בקרקע. במקום להוציא מהגינה - להכניס לאדמה.
חומר אורגני (עלים יבשים וחומרי גיזום) זה לא לכלוך אלא רכיב ממש חשוב בקרקע. במקום להוציא מהגינה - להכניס לאדמה.
דישון
הגענו לשאלה שממנה התחיל הכל: איך אני מדשן? אבל רגע לפני שמדשנים ראוי להתחיל דווקא מהשאלה ״למה אני בכלל חושב שצריך לדשן?״
אם התשובה לשאלה ״למה לדשן?״ היא כי צמח מסויים נראה עייף או לא מתפתח תוודאו לפני הדישון:
שזו בכלל עונה שהוא אמור לצמוח בה. לכל צמח יש תקופות של צמיחה ותקופות ללא צמיחה, אבל כלל אצבע הוא שמדשנים בעיקר באביב ובסתיו, ולא מדשנים ביולי-אוגוסט.
שלא מדובר בכלל על מחסור בהשקיה
שלא מדובר על חוסר באוורור בקרקע, כתוצאה מניקוז לקוי, עודף השקיה וכו׳
כי לרוב המצבים הללו יותר נפוצים בגינה הביתית מאשר חוסר בהזנה. ואם זה כך, אז דישון רק יחמיר את המצב.
אם הגעתם למסקנה שזו אכן עונת הצמיחה של הצמח האמור, שכמויות המים והאוויר בקרקע תקינות ועדיין הצמיחה איטית או חלשה, ו/או שיש סימנים לחוסר על העלים (עלים צהובים, חיוורים או מתעוותים למשל) אז אתם יכולים להניח שאכן יש צורך בדישון הצמח.
באידיאל נדשן רק במינרל שחסר לצמח, אבל לגנן החובב לרוב אין את הידע או המשאבים לזהות את החוסר המדוייק.
העצה שלי היא להתחיל מדשן אורגני כמו קומפוסט ודשן אורגני נוזלי, ואם הקרקע דלה אפשר להוסיף דשן סינתטי בפירוק איטי (אוסמוקט וכו׳). ורק אם עדיין יש חוסרים אז להשלים בדשן סינתטי מסיס, שאיתו צריך יותר להיזהר ולדייק במינונים. בואו נכיר את סוגי הדשנים השונים:
סוגי הדשנים הנפוצים
קומפוסט וכופתיות זבל
מורכב מחומר אורגני מפורק, הכולל שאריות צמחים, פסולת מזון, גללי בעלי חיים ושאר חומרים אורגניים שמתפרקים על ידי מיקרואורגניזמים. הוא מכיל חומרים מזינים חיוניים לצמחים ומשפר את בריאות הקרקע.
דשנים אורגנים
מבוססים על חומר אורגני כמו קומפוסט, גללי בעלי חיים, קמח עצמות ואצות ים. הם משפרים את מבנה הקרקע ומספקים חומרים מזינים בצורה איטית ומאוזנת, תוך תמיכה בחיים המיקרוביאליים בקרקע.
דשנים סינתטים בפירוק איטי
קפסולות שמפרישות חומרים מזינים באיטיות לאורך זמן. הם מפחיתים את הסיכון לעודף דישון ומספקים הזנה מתמשכת.
דשנים סינתטים מסיסים
מכילים תרכובות כימיות המספקות חנקן, זרחן ואשלגן (NPK) בריכוזים גבוהים ומדויקים. הם משחררים חומרים מזינים במהירות, מה שמספק הזנה מהירה לצמחים אך עלולים לגרום לנזקים לצמחים ולחיים בקרקע כתוצאה משימוש עודף.
יכול להיות שעם עבודה נכונה תסתפקו בדישון בקומפוסט ודשן אורגני ולא תזדדקו ליותר מזה. זה תלוי מאוד בקרקע אצלכם בגינה, בסוג הצמחים שאתם מגדלים ובציפיות שלכם מהצמחים.
למשל דשא ועצי פרי, ורדים וצמחים אקזוטים דורשים יותר דישון מעצי בר מקומיים. לכן לכל צמח תתאימו את סוג הדשן והמינון הנכונים לו, ותעבדו לפי ההוראות שעל האריזה של כל מוצר.
בהצלחה.
סיכום קצר איך לדשן בגינה
העשרת הקרקע בחומר אורגני לפני השתילה זה הדישון הכי טוב
משפרים את פוריות הקרקע, מגדלים אדמה והיא מגדלת צמחים
מכסים את האדמה ולא משאירים אותה חשופה
מדשנים רק את מי שצריך, מתי שצריך. דישון יתר מזיק
לרוב מדשנים באביב ובסתיו
עדיף לדשן עם קומפוסט ודשן אורגני ואם צריך אז לתגבר בדשן סינתטי בפירוק איטי
מדשנים לפי ההוראות שעל המוצר ונזהרים מדישון יתר
בהצלחה
Comments