החורף הגיע ואיתו החמציצים והשאלות החוזרות בקבוצות הגינון ברשתות החברתיות: מי יודע מה השתלט לי על הדשא / הגינה ואיך מטפלים בו?
אז לטובת השואלים כתבתי הסבר קצר:
חמציץ נטוי - צמח פולש
החמציץ הנטוי הוא עשבוני רב-שנתי המוכר בזכות פרחיו הצהובים הבולטים. החמציץ הוא גאופיט, כלומר בעל בצל בקרקע. למרות פריחתו הנאה לא מומלץ לגדלו בגינה מכיוון שזהו צמח שתלטן ביותר. החמציץ הנטוי יובא אלינו מדרום אפריקה כצמח נוי והפך לצמח פולש המתרבה במהירות בבתי גידול טבעיים וגם בגינות ושטחים פתוחים אחרים. לעיתים החמציץ יוצר מרבדי ענק על שטחים גדולים ובכך הוא דוחק משם את האוכלוסיה הטבעית של צמחי הבר המקומיים ומשנה את אופיו של בית הגידול. צמחים פולשים נחשבים לגורם מרכזי לירידה במגוון הביולוגי בעולם ולפגיעה במערכות אקולוגיות.
החמציץ הנטוי לא מייצר זרעים בארץ אך מצליח להפיץ את עצמו באמצעות רבייה וגטטיבית בזכות אותם הבצלצלים המחוברים לשורש במרחק מה מצמח האם. קשה מאוד להוציא את הבצלצלים עם השורש מהאדמה ולכן החמציץ צומח מחדש לאחר עקירה. הבצלצלים נודדים בגינה כאשר אנו חופרים באדמה או ע״י נוברים למינהם כמו החולד, וכך מופיע צמח חמציץ חדש גם הרחק מצמח האם.
לחמציץ הנטוי יש מנגנון נוסף נגד עקירה: בבסיס כל פטוטרת עלה או עמוד פריחה יש רקמת ניתוק. כאשר תולשים את ציצת העלים הרקמה ניתקת, השורש עם הבצלצלים נותרים בקרקע והחמציץ חומק מעקירה.
לכן אין טעם לנסות לעשב את החמציץ הנטוי המשתלט לכם על הגינה. אם החלטתם להדבירו הדרך היחידה הראלית היא בריסוס בקוטל עשבים. נכון, אנחנו שואפים להמנע ככל הניתן משימוש בחומרים קוטלי עשבים אך זהו מקרה קלאסי שהנזק לסביבה בהשארת הצמח בגינה עולה על הנזק שבריסוס.
ההדברה תעשה בהתאם למקום הצמיחה של החמציץ:
בשטחים פתוחים בריסוס נקודתי על מרבד החמציץ בראונדאפ / טייפון במינון 1.5% עד לכיסוי מלא של כל העלים.
בתוך מדשאה בריסוס נקודתי על החמציץ בסטרן / טומוהוק במינון 0.5% שימו לב לא לעבור פעמיים באותו אזור עם המרסס כדי לא להזיק לדשא.
בהצלחה.